זהר

קה) והשקו את הצאן, מריקין ברכאן מההיא באר, לעלאין ותתאין לבתר והשיבו את האבן על פי הבאר למקומה. תב ההוא דינא לאתריה, בגין דאצטריך ליה לבשמא עלמא, ולתקנא עלמא. והשתא הא קב״ה אריק עלייכו ברכאן, ממבועא דנחלא, ומנייכו כל בני דרא מתברכין. זכאה חולקיכון בעלמא דין, ובעלמא דאתי עלייכו כתיב, וכל בניך למודי יי׳ ורב שלום בניך.

פירוש הסולם

קה) והשקו את הצאן: היינו שמריקים ברכות מהבאר ההיא לעליונים ולתחתונים. לאח״כ, והשיבו את האבן על פי הבאר למקומה. היינו שאותו הדין חוזר למקומו. משום שצריכים אליו לבשם העולם ולתקן העולם. כי הדין הזה שומר את הבאר שלא תגלה החכמה שבה רק בעת קבוץ כל העדרים, שה״ס ג׳ קוין נה״י, שאז ה״ס הנסיעה, ולאח״כ הוא מעלים החכמה (כמ״ש זה לעיל בשלח ל״ט ד״ה וז״ש כד ע״ש) ועתה הרי הקב״ה מריק עליכם ברכות ממבוע הנחל, ומכם מתברכים כל בני הדור. אשרי חלקכם בעולם הזה ובעולם הבא. עליכם כתוב, וכל בניך למודי ה׳ ורב שלום בניך.