זהר

קה) ואי לאו דקמת עמיה תשובה וגלת עמיה, הוה אתאביד מכל וכל. ובגין דא אם עונות תשמר י״ק ה' מי יעמוד, מי יעמוד ודאי, ובגין דא ובפשעיכם שלחה אמכם, ההוא דאתמר בה שלח תשלח את האם את לאסגאה שכינתא תתאה עמה אימא עלאה קמת באדם. ואימא תתאה בהבל. דחובא דאדם רב הוה מדהבל.

פירוש מעלות הסולם

קה) ואי לאו דקמת וכו׳: ואם לא שעמדה עמו תשובה שהיא בינה, וגלתה עמו, היה נאבד מכל וכל. ומשום זה נאמר, אם עונות תשמור י״ה אדני מי יעמוד. מי יעמוד ודאי. ומשום זה נאמר, ובפשעיכם שלחה אמכם, אותה שנאמר בה שלח תשלח את האם, דהיינו בינה, את לרבות שכינה תחתונה שהיא מלכות, שגלתה עמה, אם עליונה, היינו בינה עמדה באדם, ואם תחתונה שהיא מלכות עמדה בהבל, כי חטאו של אדם היה גדול מחטאו של הבל.
פירוש: ג׳ מדרגות של רחמים נזכר בפסוק זה, שהם: י״ה, אדנ״י, מ״י, וזה פירוש הפסוק אם עונות תשמר י״ה, שהוא או"א עלאין הנקראים י״ה, והם רחמים גמורים, והחסדים הנמשכים מהם הם יותר חשובים מחכמה, וזה דוקא להם עצמם שהם בסוד כי חפץ חסד הוא, ואינם צריכים חכמה, אבל התחתונים הצריכים חכמה, אם אינם נשלמים בהארת חכמה, נעשו בהם החסדים שמקבלים מאו״א לבחי׳ ו״ק בלי ראש. וע״כ אם התחתונים פוגמים במעשיהם המגיעים עד זו״ן, פוגמים המוחין דהארת חכמה, ואז החסדים שמקבלים מאו״א נעשים סתומים בבחי׳ ו״ק לבד בלי הארת ג"ר וזה נקרא שהפגם הגיע עד לאו״א, דהיינו שפוגמים בחסדים שמקבלים מאו״א הנקראים י״ה, ועצה לזה הוא לשוב בתשובה ולעורר השם אדני שה״ס חכמה תתאה וימשיכו הארת חכמה משם אדנ״י, ואז חוזרים החסדים דאו"א לבחי׳ ג"ר. אמנם אס הפגם הוא גדול כל כך שלא יכולים לעורר עוד השם אדנ״י, כי חטאם גרם לגילוי בחי׳ המנעולא שבמלכות שה״ס מלכות דמדת הדין, שאז אינה ראויה לקבל שום אור, העצה לזה הוא, לחזור בתשובה ולעורר מ״ן עד שתעלה המלכות דמדת הדין ותתמתק במדת הרחמים שבבינה, שה״ס מ״י ע״ש נ׳ שערי בינה שהם בגי׳ מ״י בסו״ה מי ירפא לך, כי ע״י העלאת המלכות לבינה שוב מתתקנת במדת הרחמים, ומדת הדין נגנזת, ונעשית שוב ראויה לקבל כל האורות, והחסדים דאו"א נשלמים לבחי׳ ג״ר וזה אמרו מי יעמוד ודאי, שע״י הבינה שנקראת מי נמתקת המדת הדין שבמלכות ואז תשפיע לו המלכות שוב המוחין דהארת חכמה, ואז יתתקנו שוב החסדים הגדולים דאו"א להיות בו בבחי' ג״ר. וכשאינם חוזרים בתשובה, אז ובגין דא ובפשעיכם שלחה אמכם וכו׳, כי נתגלה מדת הדין שבמלכות, וכיון שכבר נמתקו מלכות ובינה זו בזו, נמצאת גם בינה נפגמת על ידו, ולכן נאמר את האם שהן בינה ומלכות.
אימא עלאה קמת באדם
, שעשה תשובה בסוד מי יעמוד לנו, ואימא תתאה בהבל. כלומר בחטא קין והבל, שע״י החטא נסתלק הבל, וקין עשה תשובה ע״י שעורר את השם אדנ״י שה״ס חכמה תתאה, להמשיך הארת החכמה ממטה למעלה, שגם אז חוזרים החסדים דאו״א לבחי׳ ג״ר בסוד מדרגה הב׳ הנ״ל. (עי׳ בזהר בלק אות י״ח).
דחובא דאדם רב הוה מדהבל, כלומר חטא אדה״ר בעץ הדעת, וחטא קין שגרם בו להריגת הבל, הוא אותו החטא. שרצו להמשיך את קו השמאל מלמעלה למטה, ולעשות הזווג על המלכות דמדת הדין, במקום זו״ן שהוא למטה מחזה דא״א, אשר מלכות זו היא גנוזה ברדל״א עד לגמר התקון ואין עליה זווג, וכשמגלים מלכות הזאת מסתלקים תיכף כל אורות החיים שמהם נמשך החיים לעולם, והסתלקותו של אור החיים הוא מיתה אלא אדם שהיה כלל כל הנשמות, וכשנברא ביום הששי מחצות היום ולמעלה שאז מתוספת קדושה בכל העולמות, והעולמות נתעלו למעלה ממקומם, ולכן כשחטא גרם פגם בכל העולמות וכולם ירדו ממדרגתם, וגרם מיתה לכל העולם, משא״כ אצל קין והבל שחטאם נגע לבחי׳ נשמתם בלבד, ולכן הבל שהוא בחי׳ ג״ר נסתלק לשרשו ומת, וקין שהוא בבחי' ו"ק נפל לקליפות. וכשעשו תשובה, אז אימא עלאה קמת באדם בסוד מי יעמוד, ומי ירפא לך שהעלה המלכות לבינה, שזה נבחן כמו רפואה שנתרפאה מגילוי נקודתה דמדת הדין, וחזרה למדת הרחמים. ואמא תתאה בהבל דהיינו שעורר מדת הרחמים שבשם אדנ״י שה״ס חכמה תתאה, וכשיש הארת חכמה בהתחתונים חוזרים החסדים שמקבלים מאו״א שזווגייהו לא פסיק לבחי׳ ג״ר. משא״כ אדה״ר מחמת גודל חטאו תשובתו היתה קשה יותר בסוד מי יעמוד כנ״ל.