זהר

קד) ותורה דא קיימא על פה, בגין דכתיב ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים ותורה עלאה, אע"ג דאיהי קיימא לעילא, לא אקרי על הכתב, אלא שבכתב, דקיימא בכתב, וההוא כתב אתעביד היכלא לגביה, ואיהי קיימא גו ההוא היכלא, ואתטמרת תמן. ובגין כך אקרי תורה שבכתב, ולא על כתב.

פירוש הסולם

קד) ותורה דא קיימא וכו': ותורה זו עומדת, על פה. דהיינו על ז' היכלות, שהם הפה שלה לגילוי החכמה, משום שכתוב, ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים דהיינו שמן הגן, שהוא מלכות ולמטה מתחיל עולם הפירוד, נמצא שז' היכלות דבריאה, כבר הם בעולם הפירוד, ע"כ המלכות עומדת ממעל להם, דהיינו על פה. ותורה העליונה, שהיא חכמה עלאה, אע"פ שגם היא עומדת למעלה מן המרכבה שלה, שהם ישסו"ת, כנ"ל, מכל מקום לא נקראת תורה שעל הכתב, אלא שבכתב, שעומדת בתוך הכתב, וכתב ההוא, שהוא ישסו"ת, נעשה היכל על החכמה העליונה והחכמה עליונה עומדת תוך היכל ההוא ונסתרת שם, כלומר, כי הכתב שהוא ישסו"ת היא ג"כ עולם אצילות כמו חכמה העליונה, ע"כ נחשב הכתב, להיכל שלה, ונקראת משום זה, תורה שבכתב ולא תורה שעל הכתב.