תוכן

קד) ובזה תבין טעות המקובלים הנזכר, כי הם קבלו מרבותם הקדמונים ז"ל, כי השבעה ספירות האלו, שאנו קוראים אותם: חסד, וגבורה, ת"ת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. אשר הם סוד שבעה אלפי שני דהוי עלמא, הנה הם נאצלו אחר השבעה מלכים הראשונים, הנקראים מלכי אדום, ומזה טעו לומר, דאם כן נמצא, כי גם בז' מלכים הראשונים הנקראים מלכי אדום, היה בהם המשך שבעה אלפים שנה אחרים, כמו שהיו באלו השבעה ספירות האחרות. ונמצא כי כבר אנו עתה בשמיטה שניה, ומזה הוסיפו עוד לטעות ולומר שכיון שיש שתי שמיטות, אם כן כך יתגלגל העולם עד תשלום שבע שמיטות. ואין הדבר כן, אמנם השבעה מלכים דאדום, לא נמשכו רק יום שבת אחד בלבד. ותכף בשבוע השנית, נאצלו שבעה ספירות האחרות, כנזכר, שהיו מתוקנות. וכנגד אלו השבעה ספירות, ימשך העולם שבעה אלפים שנה, ואין עוד. כי השבעה מלכים ראשונים, אין כנגדם בחינת עולם בפני עצמו, כי לא היו מתוקנים. והראיה לזה, כי הנה הן עצמם חזרו אח"ך ונתקנו, ע"י אלו השבעה ספירות אחרות, ונתבסמו. כמ"ש בדף קל"ב ע"ב, וז"ל, וכד אתא האי דיוקנא, אתגלפו כולהו, ואתחזרו לקיומא אחרא, מנהון אתבסמו כו'. ונמצא כי לבחינת שתי שבתות הנזכר, שבהם נאצלו הדר ומלכות כנזכר, טעו המקובלים לכנותם ולקרותם בשם שתי שמיטות, ולא כן הוא, ודי בזה.