זהר

קד) אבל אנן דשכנין בין גדרי נחש, וכמין לן בכל יומא, קטיל, ונשיך, ואנן חמינן בעיינין עוות הדין דאתעביד ביננא, באינון אנשי חיל, די ביומיהון שתיק, ולא בעא דינא. דדחיל מינייהו דחילו סגי, ולא יכיל לקיימא קמייהו. וכיון דעברו לההוא עלמא בתיובתא, קיימא נחש קמי קב"ה, ותבא דינא.

פירוש הסולם

קד) אבל אנן דשכנין וכו': ​אבל אנו השוכנים בין גדרי הנחש, ואורב לנו בכל יום, הורג ונושך, ואנו בעינינו ראינו עוות הדין שנעשה בינינו, באלו אנשי החיל, שהם בני יעקב, שנתגלגלו בעשרה הרוגי מלכות, שבימיהם שתק הנחש המקטרג ולא ביקש דין. שירא מהם יראה גדולה. ולא יכול לעמוד בפניהם, וכיון שעברו לעולם ההוא בתשובה, דהיינו שמתו, עמד הנחש לפני הקב"ה, ודרש דין.