זהר

קד) תרין עשר גוונין, דתלת חיון, דאינון ו"ו, ודמות פניהם פני אדם, א דמתלבש בהון ואיתכסי בהון. ו' לתתא, ו' לעילא. ו' לעילא, שית גוונין עילאין. ו׳ לתתא, שית גוונין תתאין. בשית גוונין עילאין פרח לגבי עילא. ובשית גוונין תתאין פרח לגבי תתא.

פירוש הסולם

קד) תרין עשר גוונין וכו׳: י"ב גוונים של ג׳ חיות, שהם ו"ו ודמות פניהם פני אדם, היא הא׳ המתלבשת בתוך ב׳ הווין, ומתכסה בהן. ו׳ למטה, ו׳ למעלה. ו׳ שלמעלה היא ששה גוונים עליונים, ו׳ שלמטה היא ששה גוונים תחתונים. בששה גוונים עליונים פרח למעלה, ובששה גוונים תחתונים פרח למטה.
פירוש. החיות הן ארבע, אריה שור נשר אדם. וה"ס חסד גבורה ת"ת ומלכות. וה"ס ד׳ גוונים, לבן אדום ירוק שחור. כנ"ל. וכשהחיות נכללות זו מזו, היו צריכים להיות בהן ט"ז גוונים, כי כל חיה נכללת מארבעתן, וד"פ ד׳ הוא ט"ז. אמנם אין בהן אלא י"ג גוונים. והטעם הוא כמ"ש בהתכללות ג׳ קוין ומלכות שבז"א, זו מזו, שאין בהן ט"ז בחינות אלא י"ב בחינות, משום שבחינת עצם המלכות, שהיא המלכות דמדת הדין, נגנזה, ורק מלכות הנכללת בבינה, היא המתגלית. וע"כ חסרה המלכות מבחינתה עצמה, ואין בה אלא ט׳ ספירות ראשונות הכלולות בה, שמקבלת מז"א, ובחינתה עצמה נעלמת. ולפיכך נבחן, שיש ד׳ חיות, שהם אריה שור ונשר, שהם ג׳ קוין חג"ת דז"א, ואדם, שהוא מלכות, המקבלת ג׳ הקוין מז"א. וכשנכללים זה מזה, אין בכל אחד מד׳ החיות רק ג׳ קוין, ולא המלכות, כי עצם המלכות חסרה בכל אחד, שהרי אפילו המלכות עצמה, אין בה רק ג׳ הקוין שמקבלת מז"א, ובחינתה עצמה אין בה. מכל שכן שהיא חסרה בכל אחד מג׳ הקוין. ומשום זה, אחר שנכללות זו מזו אין בהן ט"ז בחינות, אלא י"ב בחינות בלבד. וז"ס י"ב צירופי הוי"ה, וז"ס י"ב גוונים. אשר עם המלכות הגנוזה והנעלמת הם י"ג גוונים.
וז"ש, תרין עשר גוונין דתלת חיון דאינון ו"ו, כי ד׳ החיות אריה שור נשר אדם, שהם בז"א, כשנכללות זו מזו, אין בכל אחת מהן אלא ג׳ חיות, אריה שור נשר, שה"ס ג׳ קוין. באפן, שיש באריה, אריה שור ונשר. ויש בשור, אריה שור ונשר. ויש בנשר, אריה שור ונשר. ויש באדם. אריה שור ונשר. אבל עצם האדם, שה"ס עצם המלכות, שה"ס המלכות דמדת הדין, נעלמה אפילו מחיה הד׳ שהיא אדם, כי אין בה אלא אריה שור נשר, וחסרה, אדם. ומכ"ש בשאר החיות. וע"כ אין בהם ט"ז גוונים, אלא י"ב גוונים, שה"ס ו"ו. כי ז"א ה"ס ו׳ שבשם הויה. וכשאומרים ו׳ נשמע ו"ו דהיינו ב׳ ווין, שהם רומזים לי"ב גוונים הנ"ל. וז"ש, ודמות פניהם פני אדם א׳ דמתלבש בהון ואתכסי בהון, דהיינו כנ"ל, שפני אדם שה"ס המלכות, נעלמה מכל ד׳ החיות, ואפילו מחיה הרביעית שהיא מלכות עצמה, ונקראת אדם, עכ"ז אין בה, אלא מלכות הממותקת בבינה, שנחשבת ליסוד דמלכות, ולא מלכות עצמה, והמלכות הנעלמת הזו נרמזה בא׳ של מילוי הואו. וז"ש א׳ דמתלבש בהון ואתכסי בהון, כי א׳ זו, הרומזת על מלכות מבחינתה עצמה, נעלמת בין י"ב הגוונים שה"ס ו"ו.
והנה נתבאר סוד י"ב גוונים שהם ד׳ חיות אריה שור נשר אדם, הנכללות זו מזו, ויש בכל אחת מד׳ החיות, ג׳ חיות, אריה שור נשר. וד"פ ג׳ הוא י"ב. והם הנקראים י"ב גוונים. ונבחן, שששה גוונים מהם הם למעלה, דהיינו ג׳ שבאריה, שהוא חסד, וג׳ שבשור, שהוא גבורה. הם למעלה, כי הן אינן בחינת ז"א עצמו אלא שמקבלם מן הבינה, וששה גוונים מהם הם למטה, דהיינו בז"א ובמלכות, שהם, ג׳ שבנשר, וג׳ שבאדם. וז"ש, ו׳ לתתא ו׳ לעילא, ששה גוונים שבאריה שור הם למעלה, וששה גוונים שבנשר ואדם הם למטה. בשית גוונין עלאין פרח לגבי עילא, דהיינו שז"א פורח למעלה אל הבינה ומקבל ממנה שפע. ובשית גוונין תתאין פרח לגבי תתא, שבששת התחתונים שהם ג׳ דנשר וג׳ דאדם, הוא פורח ומשפיע אותם אל הנוקבא התחתונה. (עי׳ להלן אות קס"א).