זהר

קד) כד האי רוחא נפקת מהאי עלמא, ועאלת בגו מערתא דאדם, ואבהן תמן, אינון יהבין לה פנקס סימנא, ועאלת לגבי גנתא דעדן. קריבת תמן ואשכחת כרובים וההוא להט החרב המתהפכת. אי זכאת, חמאן פנקס סימנא, ופתחין לה פתחא, ועאלת ואי לא, דחיין לה לבר.

פירוש הסולם

קד) ) כד האי רוחא וכו': כאשר הרוח יוצא מעולם הזה, ונכנס בתוך המערה של אדם הראשון והאבות, הם נותנים לו שם מכתב לסימן, והולך אל גן העדן, כשהוא קרב שם פוגש הכרובים ואותה להט החרב המתהפכת. אם זוכה, הם רואים את מכתב הסימן, ופותחים לו הפתח ונכנס. ואם לא, הם דוחים אותו לחוץ.