זהר

קד) והאי איהו כמא דאוקימנא לעיל, דכד אלף אתחבר בה"א, או יו"ד, האי ה"א איהי בנקודה חדא לאוטבא לעלמא, כגון א"ה, או י"ה. כדין ההוא מבועא דבירא, כרי גו ההוא נקודה, ועאל לגווה, ולא אתיידע.

פירוש הסולם

קד) והאי איהו כמא וכו': וזהו כמו שהעמדנו למעלה (באות מ"ב) כשהא' מתחברת עם ה' או י' מתחברת עם ה', אז ה' זו היא בנקודה אחת להטיב לעולם, כמו א"ה או י"ה, כי אז אותו המבוע של הבאר כרה בתוך נקודה ההיא, ונכנס לתוכה ולא נודע. כלומר כי צירוף הזה א"ה או י"ה, רומז שכבר היא בזווג עם ז"א שהיסוד משפיע בה חסדים, כי א' ה"ס חסדים, וכן הי' (כמ"ש שם). וב' הצירופים האלו נמצאים בשם אהי"ה.