זהר

קד) וכדין ישראל לתתא, מקרבין שעיר. וההוא נחש, אתמשך אבתריה דההוא שעיר, וסיהרא אתדכיאת, וסלקאת לעילא, ואתקשרת לעילא, לאתברכא, ונהירין אנפהא, מה דאתחשכת לתתא.

פירוש הסולם

קד) וכדין ישראל וכו' ואז ישראל למטה מקריבים ​שעיר, בר"ח, שע"י השעיר. ממשיכים מיתוק המלכות בהבינה, והארת השמאל ממטה למעלה, ונחש ההוא נמשך אחרי אותו השעיר כי כל תאותו הוא להארת השמאל, והלבנה נטהרת, כי היא עתה ראויה לקבל שפע מז"א בעלה, ועולית למעלה ונקשרת למעלה, דהיינו בז"א, כדי להתברך, ופניה מאירים עתה, כלפי מה שנחשכה מקודם בהיותה למטה, מטרם שבאה בזווג עם ז"א. ובזה נתבאר ענין שעיר ר"ח, שהוא בא לטהר הנוקבא, דהיינו להמשיך לה הכלים דמדת הרחמים מבינה, עם הארת השמאל, שעי"ז היא חוזרת לטהרתה. ואע"פ, שהנחש יכול עוד לעורר הנקודה דמדה"ד אחר שכבר נתגלתה לו' מ"מ אינו עושה זאת, מחמת שאינו רוצה לקלקל את הארת השמאל, שהוא תאב מאד להארה זו. ונמצא עתה שקטגור נעשה סנגור.