זהר

קד) ושירותא דתקונא קדמאה, תלתין וחד קוצי, שקילן, אתמשכן עד רישא דפומא. ותלת מאה ותשעין נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא.

פירוש הסולם

קד) ושרותא דתקונא קדמאה וכו׳: ובהתחלה של תקון הראשון, ל״א קבוצות שער, שהן שקולות, נמשכות עד ראש הפה. וש״צ נימין נמצאות בכל קבוצה וקבוצה.
פירוש. שמלמדנו בזה, כי אע״פ שהמלכות דמדת הדין נמצאת בתקון ראשון דדיקנא היוצא מפאתי הראש, כנ״ל בדבור הסמוך, עם כל זה, אין זה עצם המלכות דמדת הדין, שהרי היא נגנזה בראש עתיק, אלא רק הארתה של המלכות הזו. ועצמותה אין כאן. וז״ש, תלתין וחד קוצי שקילן אתמשכן וכו׳, שזה יורה על השם א״ל, והיינו על שם מדת הדין שבמלכות, שעליה נאמר ואל זועם בכל יום. וזהו בכללות התקון, שהארת המלכות דמדת הדין מאירה בכללות. אבל בפרטות, אין שם עצמות המלכות דמדת הדין, וז״ש, וש״צ נימין אשתכחן בכל קוצא וקוצא, שזה יורה שבהתפרטות ד׳ ספירות חו״ב תו״מ שבכל קוצא, שכל אחת כלולה ממאה, תהיינה הע״ס של המלכות רק צ׳, ולא מאה, משום שהמלכות דמלכות, שהיא עצמותה של המלכות דמדת הדין, חסרה שמה, וע״כ אינם אלא ש״צ נימין ולא ת׳.