זהר

קד) תו, זאת החיה אשר תאכלו. בפרעה כתיב, בזאת תדע כי אני יי׳. הא זאת לקבלך, לאתפרעא מנך. אוף הכא זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה, הא זאת לקבליכון, לאתפרעא מנייכו, אי תסאבון נפשכון. מאי טעמא. בגין דנפשתא מנה הוו, ואי אתון תסאבון לההוא דילה, הא זאת לקבלייכו, אי לטב היא קיימא לגבייכו, אי לביש היא קיימא לגבייכו.

פירוש הסולם

קד) תו, זאת החיה וגו׳: עוד. זאת החיה אשר תאכלו. כי בפרעה כתוב, בזאת תדע כי אני ה'. שפירושו, הרי זאת שהוא מלכות, כנגדך להפרע ממך. אף כאן, זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה, הרי זאת, כנגדכם להפרע מכם אם תטמאו נפשכם. מהו הטעם, שהמלכות ביחוד תענוש אותם. משום שהנפשות של בני אדם באות ממנה. כי הנפש נמשכת ממלכות והרוח מז״א, כנודע. ואם אתם תטמאו לאותה הנפש שהיא שלה, הרי זאת, שהיא המלכות, לנגדכם. אם לטוב, היא עומדת לכם, שתדבקו בה ותהיה לכם כל טוב. ואם לרע היא עומדת לכם, שתענוש אתכם.