זהר

קד) פתח ר׳ יוסי ואמר, כתיב והתקדשתם והייתם קדושים. מאן דמקדש גרמיה מלרע, מקדשין ליה מלעילא. מאן דמסאיב גרמיה מלרע, מסאבין ליה מלעילא. מקדשין מלעילא יאות, דהא קדושה דמאריה שריא עליה. אבל מסאבין ליה מאן אתר. ואי תימא מלעילא, וכי מסאבותא שריא לעילא.

פירוש הסולם

קד) פתח ר׳ יוסי וכו׳: פר״י ואמר, כתוב, והתקדשתם והייתם קדושים. מי שמקדש עצמו מלמטה, מקדשים אותו מלמעלה. מי שמטמא עצמו מלמטה מטמאים אותו מלמעלה. שואל, מקדשים אותו מלמעלה, יפה הוא. שפירושו, שקדושת אדונו שורה עליו, אבל מטמאים אותו, מאיזה מקום מטמאים אותו, ואם תאמר, מלמעלה, וכי יש טומאה למעלה.