זהר

קד) ודא רזא דאתקשר שביעי ביומא קדמאה. ומאן שביעי, דא צדיק, אות דשבת וימין טובין. ורזא דמלה, חי י״י שכבי עד הבקר, ודא בקר דאברהם, ההוא דאתמר ביה וישכם אברהם בבקר.

פירוש מעלות הסולם

קד) ודא רזא דאתקשר וכו׳: וזה סוד שמתקשר יום השביעי ביום הראשון שהוא חסד, שואל ומי הוא יום השביעי, ומשיב זה צדיק היינו יסוד, שהוא אות של שבת וימים טובים, וסוד הדבר מה שכתוב חי ה׳ שכבי עד הבקר, וזה בקר של אברהם דהיינו חסד, אותו שנאמר בו, וישכם אברהם בבקר.
פירוש: יסוד נקרא ששי ונקרא שביעי, כי בעת שאינו משפיע אל המלכות, שהוא אז בבחינת חסדים לבד, הוא נקרא ששי, להיותו ספירה ששית מחסד ולמטה. ובעת הזווג עם המלכות, שצריך להשלימה תחלה עם חכמה, אז הוא נבחן לשביעי, כלומר לספירה שביעית, כי אז הוא מחויב לעורר את מצב הא׳ של המלכות, במלכות, כי רק בכלים של המצב הא׳ היא יכולה לקבל חכמה, ואז המלכות היא בסוד רביעי לאבות שהם חג״ת, וג׳ ספירות נה״י הן אחריה, ונמצא שהיסוד הוא אז הספירה השביעית מחסד ולמטה, אמנם עיקר השליטה הוא למצב הב׳ של המלכות שמבחינה זו נבחנת שמקבלת מן יסוד דז״א, ואז גם המלכות נקראת שביעית ונכללת ביסוד בסוד עטרת היסוד, ובסוד חסד עלאה דהיינו חסד דאו״א עלאין הנקרא אוירא דכיא, המתגלה בפום אמה שה״ס עטרת היסוד (אדרא רבא אות שי״ב).
וזה אמרו ודא רזא דאתקשר שביעי דהיינו יסוד הכולל גם את המלכות, בסוד יסוד ועטרה שנקראים שביעי, ביומא קדמאה שה״ס חסד העליון של או״א עלאין. ומאן שביעי דא צדיק אות דשבת וימים טובים המאיר באור החסדים הנ״ל, ורזא דמלה חי ה׳ שכבי עד הבקר ודא בקר דאברהם וכו׳, כמ״ש שם באדרא רבא, ות״ח דלא אתקרי אברהם שלים בהאי חסד עד דאתגלייא יו״ד דאמה דהיינו עטרת היסוד וכיון דאתגלי אקרי שלים עיי״ש.