תוכן

קג) וכדי שתבין יותר בבירור, אבאר לך סוד א', והוא, כי מה ההפרש יש בין אורות העליונים, עד שזה יקרא זכר וזה נקבה. אך הענין בקיצור הוא, כי האור העליון הוא נמשך ונתפשט למטה, וכאשר יבא עד מקום ששם נחלש כחו, נקרא נקבה, ובעודו למעלה יהיה זכר. כי גם הבאות נקבות ממוח הזכר באו, ושם כח הזכר. והענין כי ברדת האור העליון למעלה, אינו עובר דרך מחיצה כנודע, כי אמא תוך ז"א נכנסת, ושם הוא נפתח היסוד שלה, ומאיר האורות עצמן כמו שיצאו ממוח האב, ואין הפרש ביניהן, לכן בהיות האורות והגבורות שם, נקרא זכרים. אמנם הנקבה אינה מקבלת המוחין שלה, רק דרך מחיצת ז"א, הן האחוריים שלו כנ"ל, ואז מתמעטין האורות הנכנסין בה, ואז נקרא נקבות וזה שורש האמיתי בענין זה, כי חלישות האור ממה שהיה, אז נקרא נקבה וז"ש תשש כחו כנקבה. ואמנם ז"ס שקראו לאשה נקבה, כי עיקרה של רחל אינה יוצאת, אלא ע"י שעבר עטרה דגבורה הנקרא באידרא, בוצינא דקרדינותא, ועבר ונקב נקב א' בגופא דז"א במקום החזה, ויצא לחוץ מן האחוריים, ושם נעשית רחל. ולהיות כל אורה אינה אלא ע"י נקב, היא נקראת נקב ה', ודי בזה.