תוכן

קג) דע, כי כאשר האציל המאציל העליון, את העשר ספירות דאצילות, הנה בתחילה האציל את השלש ראשונות, אשר כבר ידעת, כי אז הוא סוד שבת העליון. אבל כאשר האצילם, לא היו בתיקון גמור כפי הצורך, ולכן לא עלה בחשבון ומספר יום השבת הזה הנזכר. ואח"כ בשבוע השנית, שהם שבעה ימים אחרים, האציל שבעה מלכים, הנרמזים בפסוק ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום. וביום השבת שבסוף השבוע הזאת, נאצל המלך השמיני, הנקרא הדר ושם אשתו מהיטבאל כו'. ולסיבת אשר שלשה הראשונות לא היו מתוקנות, לכן אלו השבעה מלכים לא יכלו לסבול אור המאציל, ולכן היו כולם בחינת דינין, ומתו ונתבטלו. האמנם כשיצא המלך השמיני הנקרא הדר, יצא יותר מתוקן מכולם, כמבואר אצלנו, והמלך הזה הוא בסוד היסוד, הנקרא הדר, כמבואר בלשון האדרא בדף קמ"ב ע"א, ובג"ד ובכולהו כתרים כו'. ואתבסמו תיקוני נוקבא בהאי אמה דאקרי חסד, הה"ד ואלה המלכים כו'. ויציאת המלך הזה, היה ביום שבת השני. ואח"כ נתקנו השלש הראשונות הנז"ל, כנזכר באדרא. ואז יצאו בשבוע השלישית, שבעה ספירות תחתונות, אשר הם נקראים אצלנו, בשם: חסד, גבורה, ת"ת כו', עד ספירת המלכות. ואז ביום השבת השלישי, יצתה המלכות. ונמצא כי המלך השמיני, שהוא נקרא הדר העליון, והוא ממש יסוד, נאצל בשבת שניה, והוא קדם אל החסד, אשר נקרא עתה אצלנו בשם ספירת החסד. ואח"כ ביום שבת השלישית, נאצלה המלכות. וכבר אמרנו לעיל, כי השבת העליון מכולם, אשר בו נאצלו שלשה הראשונות בלי תיקון, לא עלה בחשבון. ונמצאו שתי שבתות: אחד, שבו נאצל הד"ר העליון. ואחד שבו נאצלה מלכות, האחרונה משבעה ספירות, שנאצלו אחרי הדר העליון, ואלו הם סוד שתי שבתות, הנז"ל בפסוק את שבתותי תשמורו. ובפסוק, ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת. [1]