זהר

קג) שלחו להו בני ארעא קדישא, יאות דאתון אית לכון למבכי, כמאן דבכי מרחיק. דהא אבלא ובכיה ומםפדא בנהי ומרירו לא מטא לכו. דהא רחצתין רגליכון, ולא בעיתו לטנפא לון כמלקדמין. כד"א, רחצתי את רגלי איככה אטנפם.

פירוש הסולם

קג) שלחו להו בני וכו': ​שלחו להם בני הארץ הקדושה לבני בבל, אמת היא שאתם יש לכם לבכות, כמי שבוכה מרחוק. כי האבל והבכי והמספד בנהי ומרירות, לא הגיע לכם. כי רחצתם רגלכם, דהיינו שעשיתם תשובה, ואינכם רוצים לטנף אותם, דהיינו לחזור ולחטוא, כמקודם. כש"א ​רחצתי את רגלי איככה אטנפם.