זהר

קג) וכל זמנא דלאו אינון נטרין נפשייהו וגרמייהו ממיכלא ומשתיא, יתדבקון באתר אחרא מסאבא, לאסתאבא בהו. ובגין כך כתיב, זאת החיה אשר תאכלו מכל, מכל ודאי, דאיהו רזא דשמא קדישא, לאתדבקא ביה. מכל הבהמה אשר על הארץ, בגין דהאי מיכלא דהאי בהמה אשתכח דכיא, ולא יסאב לכו, יהא לכו חולקא בשמי, לאתדבקא ביה.

פירוש הסולם

קג) וכל זמנא דלאו וכו׳: וכל זמן שאינם שומרים עצמם וגופם ממאכל ומשתה, יתדבקו במקום אחר הטמא, להטמא בהם. ומשום זה כתוב, זאת החיה אשר תאכלו מכל, מכל, ודאי שהוא סוד השם הקדוש להתדבק בו. כי מכל רומז על היסוד שנק׳ כל, שממנו סוד הדבקות בשמו. בסו״ה כי כל בשמים ובארץ, שהיסוד מחבר ז״א ומלכות הנקראים שמים וארץ. מכל הבהמה אשר על הארץ, פירושו, אשר האכילה של הבהמה תהיה נמצאת בטהרה, ולא תטמא אתכם, אז יהיה לבם חלק בשמי שנקרא כל, להתדבק בו.