זהר

קג) ועל דא כתיב, ולציון יאמר איש ואיש יולד בה חד לדינא, וחד לרחמי. כד מזדווגי כחדא בזווגא חד, כדין ציון אקרי, וציון וירושלים אשתמודע, ואשתכח דדא בדא תלייא.

פירוש הסולם

קג) ועל דא כתיב וכו׳: ועל כן כתוב, ולציון יאמר איש ואיש יולד בה, ב״פ איש, שאיש אחד הוא דין, ואחד הוא רחמים, דהיינו שיש ביסוד המלכות שנקרא ציון, ב׳ בחינות, שהם דין ורחמים, אמנם הדין שבה מכונה ירושלים, אבל כשמזדווגים ז"א ומלכות יחד בזווג אחד, אז נקרא יסוד המלכות בשם ציון לבד וציון וירושלים נודעות, שציון היא פנימיות היסוד דמלכות, וירושלים היא חיצוניות היסוד דמלכות ונמצא שזה בזה תלוים.