זהר

קב) נקודה דא בגין דקיימא באמצעיתא, איהי עלאה על כל דאתאחדן בה. שית סטרין, אתאחדן בספר עלאה, ואיהו עלאה עלייהו. שית סטרין אתאחדן בספר תתאה, ואיהו עלאה עלייהו. ועל דא, ספר עלאה, ספר תתאה, וכלא אקרי תורה.

פירוש הסולם

קב) נקודה דא בגין וכו': נקודה זו משום שעומדת באמצע, היא עליונה על כל אלו שנתאחדו בה. ומפרש ששה קצוות שהם ישסו"ת, נתאחדו בספר העליון, שהוא חכמה, והיא עליונה עליהם. ששה קצוות שהם ו' היכלות דבריאה, נתאחדו בספר התחתון, שהוא מלכות, והוא עליון עליהם. וע"כ ספר עליון, ספר תחתון. והכל נקרא תורה.
פירוש. חכמה עלאה, שהוא ספר העליון, מבחינת עצמה נעלמת לגמרי, שה"ס או"א עלאין אלא היא מתגלית על ידי הבינה שהיא ישסו"ת, כי בה מתגלה החכמה, אמנם לא במקומה עצמה, אלא כדי שתשפיע אל המלכות, שה"ס ספר התחתון. וע"כ נקראים ישסו"ת שהם מרכבה אל החכמה עליונה. וגם המלכות אחר שנתקנה בסוד נקודה אמצעית דישובא (כנ"ל תצוה אות צ"ח) כבר אין החכמה מתגלה בה עצמה אלא ע"י ז' היכלות שלה שבבריאה, שהסו"ה בתולות אחריה רעותיה מובאות לך, כי בהם מתלבשים כלים דאחורים של המלכות ואין מקום גילוי החכמה אלא בכלים דאחורים של המלכות. (כנ"ל בהקסה"ז דף ו' ד"ה ואלמלא ע"ש). וז"ש, נקודה דא בגין דקיימא באמצעיתא, דהיינו באמצע הישוב, שחזרה לבחינת פנים, ע"כ איהי עלאה על כל דאתאחדן בה. שהיא עליונה על ששה קצוות שהם ז' היכלות דבריאה המתאחדים בה, כלומר אע"פ שאחורים של המלכות מלובשים בהם והם מתאחדים בה, והחכמה מתגלה עליהם אינם מחוברים יחד עם המלכות, כי המלכות היא פנים ובחינת חסדים, והם בחינת אחורים וכלי גילוי לחכמה דשמאל. וע"כ הזהר מדמה אותה לחכמה עלאה, שה"ס ספר עליון, שהם או"א עלאין, שהם עצמם בבחינת חסדים, והחכמה שבהם, מתגלית בכלים דישסו"ת, שהם ששה קצוות שלהם. כך המלכות היא בבחינת חסדים אחר שנתקנה לבחינת נקודה האמצעית דישוב, והחכמה שלה מתגלית בו"ק שלה, שהם ז' היכלות דבריאה, וז"ש שית סטרין אתאחדן בספר עלאה, ואיהו עלאה עלייהו, שית סטרין אתאחדן בספר תתאה ואיהו עלאה עלייהו. שמבחינה זו, ספר העליון וספר התחתון דומים זה לזה. שהם עצמם בבחינת חסדים, והחכמה שבהם מתגלית במרכבה שלהם, כמבואר. וז"ש וע"ד, ספר עלאה ספר תתאה וכלא אקרי תורה, וע"כ נקראים שניהם ספר ושניהם נקראים תורה. כי שוים זה לזה.