זהר

קב) ת"ח, כתיב, משה ידבר והאלהים יעננו בקול. ותנינן, מאי בקול. בקולו של משה. ושפיר הוא, בקולו של משה דייקא, בההוא קול דאיהו אחיד ביה, על כל שאר נביאין. ובגין דאיהו אתאחיד על כלהו, בההוא קול, דרגא עלאה, הוה אמר להו לישראל, יי' אלהיך, איהו דרגא דאקרי שכינתא, דשרייא בגווייהו. זכאה חולקיה.

פירוש הסולם

קב) ת"ח כתיב משה וכו': בוא וראה, כתוב, משה ידבר והאלקים יעננו בקול. ולמדנו מהו בקול. היינו בקולו של משה. ויפה הוא, בקולו של משה הוא בדיוק, דהיינו באותו קול שהוא אוחז בו, שהוא ז"א, שהוא עולה בו על כל שאר הנביאים, שאינם נאחזים אלא במלכות ולא בז"א. ומשום שהוא נאחז בקול הזה, שהוא ז"א, יותר מכולם, הנה בקול הזה שהוא מדרגה העליונה, היה אמר לישראל ה' אלקיך, שהיא המדרגה שנקראת שכינה, השורה בתוך ישראל. שהיא למטה ממדרגת ז"א, שנאחז בו משה. אשרי חלקו.