זהר

קב) ותאנא, בשעתא דמלכא עלאה בתפנוקי מלכין, יתיב בעטרוי, כדין כתיב עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו. דא יסוד דאפיק ברכאן לאזדווגא מלכא קדישא במטרוניתא. וכדין אתייהבון ברכאן בכלהו עלמין, ומתברכן עלאין ותתאין. והשתא הא בוצינא קדישא מתעטר בעטרוי דהאי דרגא, והוא וחברייא סליקו תושבחן מתתא לעילא, והיא מתעטרא באינון תושבחן. השתא אית לאפקא ברכאן לכלהו חברייא מעילא לתתא, בהאי דרגא קדישא, ור׳ אלעזר בריה לימא מאינון מלין מעליין דאוליף מאבוי.

פירוש הסולם

קב) ותאנא בשעתא דמלכא וכו׳: ולמדנו, בשעה שהמלך העליון שהוא ז״א, יושב במעדני מלכים, ויושב בעטרותיו, אז כתוב, עד שהמלך כמסבו נרדי נתן ריחו, נרדי, זהו יסוד המוציא ברכות להזדווג המלך הקדוש, ז"א, במלכה, שהיא המלכות, ואז ניתנו ברכות בכל העולמות ומתברכים עליונים ותחתונים. ועתה הרי המאור הקדוש מתעטר בעטרותיו של מדרגה ההיא, דהיינו בהמוחין דז״א מאו״א, הנקראים עטרות; והוא והחברים מעלים תשבחות ממטה למעלה דהיינו מ״ן, והיא, המלכות, מתעטרת באלו התשבחות, שמזדווגת עם ז״א, יש עתה להוציא ברכות ממעלה למטה לכל החברים ממדרגה ההיא, הנ״ל. ור׳ אלעזר בנו יאמר, מאלו דברים המשובחים ששמע מאביו.