זהר

קא) ואע"ג דכלהו קיימי בנהירו דמחשבה דלא אתיידע. וכדין, האי נהירו דמחשבה דלא אתיידע, בטש בנהירו דפריסא ונהרין כחדא ואתעבידו תשע היכלין.

פירוש הסולם

קא) ואע"ג דכלהו קיימי וכו': ואע"פ שכולם עומדים בהארת המחשבה שלא נודע, שהוא רישא דעתיק הנקרא רדל"א, ואז אור ההוא של המחשבה שלא נודע הכה באור הפרסא, המפסקת בינה ובין ג' רישין דא"א, ונתבטלה ההפסקה, ומאירים יחד, שג' רישין דא"א עלו לרדל"א, אחר שנתבטל הפרסא, ומאירים יחד עם רדל"א, וג' רישין דא"א נכללו זה בזה ונכלל כל אחד משלשתם, ונעשו תשעה היכלות.
פירוש. חסר כאן תחילת המאמר, וכל המאמר הזה כבר נדפס בפרשת נח (מאות קכ"ב עד אות קכ"ח וביארתיו בהסולם ע"ש) וכתוב שם מקודם לכן, (באות קכ"ג) חד פריסא אתפרס וכו'. דהיינו שעל ידי עלית המלכות לבינה שבכל מדרגה, שסיימה המדרגה מתחת המלכות, נעשה שם פרסא, שפירושו סיום המדרגה, באפן, שבינה ותו"מ דכל מדרגה נפלו מכל מדרגה למדרגה שמתחתיה, ונפלו בינה ותו"מ דראש עתיק לג' רישין דא"א והופרס פרסא מתחת החכמה דעתיק. וכן נפלו בינה ותו"מ דכל ראש מג' רישין דא"א, כל אחד לראש שמתחתיו, וכן בינה ותו"מ דראש הג' דא"א נפלו לאו"א וכו'. ואח"כ לעת גדלות שנמשך הארה מע"ב ס"ג דא"ק החוזרת ומורידה המלכות מבינה למקומה, ומבטלת גבול וסיום של הפרסא שבאמצע המדרגה, אז הבינה ותו"מ שנפלו מכל מדרגה חוזרים ועולים למדרגתם כבתחילה מטרם שנפלו, ולוקחים עמהם גם המדרגה התחתונה שהיו נפולים שמה. (כנ"ל בהקסה"ז דף כ' ד"ה ואמא) ונמצא אז, אשר בינה ותו"מ דרישא דעתיק שנפלו לג' רישין דא"א חוזרים ועולים למקומם לרישא דעתיק, הנקרא רדל"א, ומעלים עמהם גם הג' רישין דא"א, לרישא דעתיק. וג' רישין דא"א, נקראים כתרא, אוירא, וחכמה סתימאה.
וז"ש ואע"ג דכלהו קיימי בנהירו דמחשבה דלא אתיידע, דהיינו אחר שהופרס הפרסא בין רדל"א לבין ג' רישין דא"א, שמחמת זה נעשה גם בג' רישין אותם המיעוטים כמו ברדל"א, שנסתיים כל אחד מתחת החכמה, ובינה ותו"מ נפלו למדרגה שמתחתיהם. אבל אחר זה, וכדין האי נהירו דמחשבה דלא אתיידע, שהוא רדל"א, בטש בנהירו דפריסא דהיינו שהמשיך הארה מע"ב ס"ג דא"ק וביטל הסיום של הפרסא המבדלת בינו לבין ג' רישין דא"א. ונהרין כחדא, וחזרו בינה ותו"מ דרדל"א עם ג' רישין דא"א ועלו למקום רדל"א, מחמת הביטול של הפרסא, ומאירים יחד עם רדל"א. ואתעבידו תשע היכלין, הג' רישין דא"א אחר שעלו לרדל"א, נכללו שם זה מזה, עד שכל אחד מהם כלול מג', ונעשו מהם תשעה היכלות ברדל"א. אמנם גם בא"א מאירים אלו ט' היכלות, אלא ששם נקראים אורות, כמ"ש לפנינו.