זהר

קא) בגין דאית שם, ואית שם, שם לעילא, דאיהו אתרשים ממה דלא ידיע, ולא אתרמיז בידיעה כלל. ודא אקרי נקודה עלאה. שם לתתא, דאקרי שם, מקצה השמים ועד קצה השמים, בגין דקצה השמים אקרי זכרון. והאי שם, איהו נקודה דלתתא, דאיהו שם מההוא זכרון, דאיהו קצה השמים, דנטיל כל חיין דלעילא. ודא איהו קצה השמים דלתתא. ושם דיליה איהי נקודה דלתתא. נקודה דא, איהו ספר דקיימא בחושבנא, ודא הוא ולחושבי שמו. ספר דקאמרן, ושם, חד מלה הוא, בכל סטרין.

פירוש הסולם

קא) בגין דאית שם וכו': משום שיש שם, ויש שם, ומפרש יש שם למעלה, שהוא נרשם ממה שלא ידוע ולא נרמז בידיעה, כלל, דהיינו מכתר, וזה נקרא נקודה עליונה, שהיא חכמה. ויש שם למטה, שהיא המלכות, הנקראת שם. שכתוב, מקצה השמים ועד קצה השמים, כי קצה השמים, שהוא יסוד, נקרא זכרון, ושם ההוא הוא נקודה שלמטה מיסוד, דהיינו המלכות, שהיא שם, של זכרון ההוא, שהוא קצה השמים, הנוטל כל החיות שלמעלה, שהם המוחין. וזה הוא קצה השמים למטה, יסוד, והשם שלו הוא נקודה שלמטה, מלכות, ונקודה זו, הוא ספר העומד בחשבון, דהיינו מוחין החשובים דמספר. (כנ"ל בהקסה"ז דף כ"ב ד"ה במספר ע"ש) וזה הוא, ולחושבי שמו. דהיינו ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו. שהספר זכרון הוא לחושבי שמו, שמשפיע מוחין דחשבון ומספר. ספר שאמרנו ושם הם דבר אחד מכל הבחינות דהיינו מלכות.