זהר

קא) בשעתא דההוא להט אתהפך, ערקת ומשטטת בעלמא, ואשתכחת רביי דאתחזון לאתענשא. וחייכת בהו, וקטילת לון, ודא איהו בגריעו דסיהרא, דאזעירת נהורא, ודא מארת, כד אתיליד קין לא יכלא לאתדבקא ביה, לבתר אתקריבת בהדיה ואולידת רוחין וטיסין.

פירוש הסולם

קא) בשעתא דההוא להט אתהפך ערקת ומשטטת בעלמא ואשתכחת רביי דאתחזון לאתענשא: בשעה שאותו להט החרב מתהפך לדין, בורחת הקליפה ומשוטטת בעולם ומוצאת תנוקות הראוים להענש. ונקרא להט החרב המתהפכת משום שמתהפכת מרחמים לדין ומדין לרחמים. וחייכת בהו וקטילת לון, וצוחקת בהם והורגת אותם. ודא איהו בגריעו דסיהרא דאזעירת נהורא, ודא מארת וזה היא עושה בשעת מיעוט הלבנה, שמממעטת אורה, וזהו שכתוב מארת חסר ו' שהוא לשון קללה.
כד אתיליד קין לא יכלא לאתדבקא ביה לבתר אתקריבת בהדיה ואולידת רוחין וטיסין בעת שנולד קין לא יכלה הקליפה להתדבק בו, אלא אח"כ נתקרבה אליו ונתחברה עמו, והולידה ממנו רוחות, ורוחות מעופפות. פירוש בעת שנולד קין לא היה הרע ניכר בו כלל כמו שאמרה עליו חוה, קניתי איש את ה'. וע"כ לא יכלה שום קליפה להדבק בו. אלא מתוך שכבר היה הזוהמא דחוויא בחוה, מחמת החטא דעצה"ד, ע"כ נתערב גם בקין זוהמא דחוויא הזו, עד שקם על הבל אחיו והרגו, ומאז נגרש מעל פני הארץ לארקא, כנ"ל בהקדמת הזהר דף קכ"ב אות קנ"ג ואז נתדבקה בו הקליפה.