זהר

קא) תו בגין דאיהו צלי כל יומא ויומא והוה נפיק עד ההוא חקל, דהוה סליק ריחין עלאין, וחמא נהורא דנפיק מגו מערתא, וצלי תמן, ותמן מליל עמיה קודשא בריך הוא, ובגין כך בעא ליה, דתיאובתיה הוה בההוא אתר תדיר.

פירוש הסולם

קא) תו, בגין דאיהו וכו': עוד, סבה היתה, כי הוא היה מתפלל בכל יום ויום. והיה יוצא עד אותו השדה שהיה מעלה ריחות עליונים, וראה אור יוצא מתוך המערה, והתפלל שם. ושם דבר עמו הקב"ה. ועל כן חפץ בה, בהמערה, ותשוקתו היתה באותו מקום תמיד.