זהר

קא) ובג"ד אוקמוה מארי מתניתין, לא כשאני נכתב אני נקרא בעולם הזה, נכתב ידו"ד, ונקרא אדנ"י. והא כתיב אני יי' לא שניתי. בכתיבה לא אשתני, אבל בקריאה אשתני. דכתיבה דאיהו אתריה, לא אשתני. בקריאה דאיהי לבר מאתריה, אשתני. השמר מפניו ושמע בקולו אל תמר בו. בגין דשפחה דיליה אדנ"י, שמה כשם מטרוניתא. וקב"ה ביה אשתני, בגין דאיהו נער. ביה רזא ישוב לימי עלומיו.

פירוש הסולם

קא) ובג"ד אוקמוה מארי וכו': ומשום זה העמידו בעלי המשנה, לא כשאני נכתב אני נקרא בעולם הזה, נכתב הויה, ונקרא אדני. ושואל, הרי כתוב, אני הויה לא שניתי. ומשיב, בכתיבה לא נשתנה אבל בקריאה נשתנה, כי כתיבה יורה שהוא במקומו לא נשתנה, בקריאה, שהיא מדרגת המלכות הנק' דבור, שהוא מחוץ למקומו, נשתנה, ונקרא אדני. השמר מפניו ושמע בקול אל תמר בו וגו' כי שמי בקרבו, משום שהשפחה שלו, שמה אדני, כשמה של המלכה. והקב"ה נשתנה בו, במטטרון, משום שהוא נער. בו הסוד, ישוב לימי עלומיו.