זהר

קא) ווי ליה לדרא, דגרמין דילקון אבהן ואדם קדמאה, ואלין צדיקייא דבינייהו, דלית אפרשותא בין אלין צדיקיא, לאבהן ואדם, דאינון נשמתין דלהון, ודוחקא וצערא ויגונא דלהון, מטי לאבהן ואדם. כגוונא דימא, אלין נחלין דנפקין מתמן, אי חוזרין עכורין ומלוכלכין לימא, הא ימא נטיל מן עכירו ולכלוכא דלהון. ובחילא דימא דאיהי תקיפא, לא סבילת לכלוכא דלהון, וזריקת ליה לבר, ואשתארו נחלין צלילין ודכיין מההוא לכלוך.

פירוש הסולם

קא) ווי ליה לדרא וכו' : אוי לו לדור הגורם שיוכו האבות ואדם הראשון, ואלו הצדיקים שביניהם, כי אין הפרש בין אלו הצדיקים שביניהן, לבין האבות ואדם הראשון, כי אלו הצדיקים הם הנשמות שלהם, כלומר הנמשכות מהם, והדוחק והצער והיגון שלהם, מגיע לאבות ולאדם הראשון, כמו הים, אם אלו הנחלים היוצאים ממנו, חוזרים אליו עכורים ומלוכלכים, הרי לוקח הים את העכירות והלכלוך שלהם. ומחמת כח הים שהוא חזק, אינו סובל הלכלוך שלהם, וזורק אותו לחוץ, והנחלים נשארים צלולים וטהורים מאותו הלכלוך.