זהר

קא) אמר ההוא סבא דעלייהו, אוף הכא כתיב, ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה. מאי פגריכם. דא יצר הרע, כליל דכר ונוקבא. חסרונין דאית בכו, דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא, ולא סליק. בקדש מעלין ולא מורידין, במסאבו מורידין תדיר, ולא מעלין. וע"ד אקרון פגריכם, חסרונין דלכון. כד״א אשר פגרו מעבור את הנחל וגו׳, סופא דקרא אוכח, דכתיב יפלו, ולא תפלו. וע״ד, במדבר הזה יתמו אינון פגרים ושם ימותו, בגין דרעותא דקב״ה לשיצאה להני פגרים מעלמא, לעלם.

פירוש הסולם

קא) אמר ההוא סבא וכו׳: אמר הזקן שעליהם, אף כאן כתוב, ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה ואם רק היצה״ר מת, מהו פגריכם, לשון רבים. הלא יצר הרע אחד הוא לכולם. ומשיב. יצר הרע הזה כלול זכר ונקבה. ופגריכם, פירושו, החסרונים שיש בכם, כי היצר הרע נקרא חסרון, משום שיורד תמיד למקום החסרון שבאדם, ואינו עולה. בקדש מעלים ולא מורידים. בטומאה מורידים תמיד ולא מעלים. וע״כ נקרא יצה"ר פגריכם, דהיינו החסרונים שבכם. כש״א אשר פגרו מעבור את הנחל וגו'. וסוף הפסוק מוכיח שסובב על יצה״ר, שכתוב יפלו, ולא כתוב תפלו. וע"כ במדבר הזה יתמו אלו הפגרים, דהיינו יצה״ר, ושם ימותו, משום שרצון הקב״ה לכלות אלו הפגרים מן העולם, לתמיד.