זהר

קא) והאי י׳ איהי בכל סטרא. א״כ במאי אשתמודעת כד נטלא מאבהן, אלא בנקודא, כד איהי נקידא מסטרא דקמ״ץ, נטלא מחסד. וכד איהי נקידא מסטרא דשו״א, נטלא מגבורה. וכד נקודא מחל״ם, איהי מסטרא דעמודא דאמצעיתא. דתלת נקודין אלין, אינון מיא ואשא ורוחא.

פירוש מעלות הסולם

קא) והאי י׳ איהי וכו׳: וזו היינו מלכות, היא ספירה עשירית בכל צד, בין שכולן מאירות מצד הדין או החסד או הרחמים, שואל, אם כן במה ניכרת ההפרש ממה שנוטלת מן האבות, כלומר במה ניכר ההפרש מאיזה צד היא לוקחת מן האבות שהם חג״ת, אם בכולן מאירות כל עשר הספירות, הן בצד החסד שנקרא אברהם וכן בצד הגבורה שנקרא יצחק, ובצד התפארת שנקרא יעקב. ומשיב, אלא בהניקוד, כי עשר הספירות הן ד׳ אותיות הוי"ה בכל צד שהוא, כי קוצו של י׳ הוא כתר, י׳ חכמה, ה׳ ראשונה בינה, ו׳ שש ספירות חג״ת נה״י ה׳ תחתונה מלכות, וההפרש בין כל שם הוא בהנקודות שלו, כאשר הוא מנוקד מבחי׳ הקמץ, לוקח מחסד, כלומר שכל השם מאיר בחסדים, וכאשר הוא מנוקד מבחי׳ השוא, לוקח מגבורה וכל השם מאיר בגבורות. וכשהוא מנוקד בחולם הוא מאיר ברחמים מבחי׳ עמוד האמצעי שהוא תפארת. כי שלש נקודות אלה הן מים, אש, ורוח, שהם חסד דין רחמים. כי סוד קמץ הוא תמיד בחי׳ ראש המדרגה המאיר ממטה למעלה שה״ס חסד. וכתר דו״ק. וסוד החולם, הוא עליית המלכות ממעל לאותיות שהם זו״ן להמתק ברחמי הבינה, ולכן הוא בסוד תפארת, שהיא בינה דחסדים. וסוד השוא הוא גבורה, שמורה שב׳ ונקודות שבו שהן ימין ושמאל שצריכין להיות. בקומה שוה בסוד צירי, אינן מחוברות ועומדות זו למטה מזו, ולכן הן בבחי׳ דין.