זהר

צ) א"ר אבא, הא אוליפנא דבכל אתר דסטרא דקדושה שריא עלוי, אע"ג דקיימא בחושבנא, ברכתא לא אתמנע מתמן. א"ר אלעזר, ודאי הכי הוא. א"ל, הא ישראל אינון קדש, ואתיין מסטרא דקדש, דכתיב קדש ישראל ליי', וכתיב והייתם קדושים כי קדוש אני, אמאי כד עבד דוד חושבנא לישראל, הוה בהון מותנא, דכתיב ויתן יי' דבר בישראל מן הבקר ועד עת מועד.

פירוש הסולם

צ) אמר ר' אבא וכו': אר"א, הרי למדנו, שבכל מקום שצד הקדושה שורה עליו, אע"פ שעומד בחשבון, אין הברכה נמנעת משם. אמר ר' אלעזר, ודאי כך הוא. אמר לו, והרי ישראל הם קדש, ובאים מצד הקדש, שכתוב, קדש ישראל לה'. וכתוב, והייתם קדושים כי קדוש אני, למה כשעשה דוד חשבון לישראל, היה בהם מות. שכתוב ויתן ה' דבר בישראל מן הבקר ועד עת מועד.