זהר

צ) ולא עוד, אלא דאשתמודע בהדיה, ושאיל עלוי, אי יומא חד לא אתי, כמה דאוקימנא, דכתיב מי בכם ירא יי' שומע בקול עבדו. והא אתערנא בהאי דכתיב, אלי קורא משעיר, דהא דרגא בתר דרגא דרגא גו דרגא, ההוא שומר, קורא בחילא בכל יומא ויומא, ודא איהו שומע בקול עבדו, עבדו, דא מטטרון. ובגין כך, זכאה איהו מאן דאקדים לבי כנישתא, לסלקא בההוא דרגא עלאה דקאמרן.

פירוש הסולם

צ) ולא עוד אלא וכו': ולא עוד אלא שעושה הכרות עמו, ושואל עליו אם אינו בא יום אחד, כמו שהעמדנו, שכתוב, מי בכם ירא ה' שומע בקול עבדו. והרי הערנו במה שכתוב, אלי קורא משעיר, שנמצא מדרגה אחר מדרגה ומדרגה תוך מדרגה, (כנ"ל אות פ"א) ע"כ שומר ההוא, שאע"פ שכתוב, אלי קורא משעיר הוא מטטרון, קורא בכח בכל יום ויום, אתא בקר וגם לילה, שפירושו לתפלת שחרית (כנ"ל אות פ"ה) וזה הוא שהקב"ה שואל עליו, מי בכם ירא ה', שומע בקול עבדו, שהוא מטטרון, ובא לבית התפלה. הרי שהקב"ה שואל עליו אם אינו בא, ואומר מי בכם ירא ה' וגו'. ומשום זה אשרי הוא מי שמקדים לבית הכנסת, לעלות במדרגה זו שאמרנו, דהיינו למדרגת צדיק.