זהר

צ) ואמר רבי יהודה, כלהו אערעו בהאי באר. ודוד אמאי לא אערע ביה. אלא, דוד מארי דבבו, הוה לקבליה, בההוא זמנא, ובגין כך, לא אערע ביה, ליעקב ומשה, בחדוה קביל לון האי באר, ובעא לאתקרבא בהדייהו, ועל דא, כיון דחמא לון האי באר סליקו מיא לגבייהו, כאתתא דחדיאת עם בעלה.

פירוש הסולם

צ) ואמר רבי יהודה וכו': ואר"י, כולם פגשו בבאר הזה, בשעת הבריחה, שהיא הנוקבא, ושואל, ודוד למה לא פגש בה בעת שברח. ומשיב, אלא דוד היה נחשב אז כשונא לנגדה, כי היא היתה נפרעת ממנו אז בעד החטא של בת שבע, ועל כן לא פגש בה. אבל ליעקב ולמשה, הבאר קבלה אותם בשמחה, ורצתה להתקרב אליהם, ועל כן, כיון שראה אותם הבאר, עלו המים לנגדם, כאשה השמחה עם בעלה.