זהר

צ) וכדין כד מזדווגין, אינון נטרין דלא יתקרב למקדש ערל וטמא. וכד אינון נטרין לה שמירה להאי סופא דדרגין דאיהו עקב, כדין איהי רב אתחברת לעילא. ועל דא כתיב, עקב ענוה יראת ה'. עקב ענוה, יהבה יראת ה'. ענוה: כמא דאתמר והאיש משה ענו מאד. ואיקרי איש האלהים. וכתיב וענותך תרבני.

פירוש הסולם

צ) וכדין כד מזדווגין וכו': ואז, כשז"א ומלכות, מזדווגים, הם שומרים שלא יתקרב למקדש, שהוא המלכות, ערל וטמא. והיינו, בשמרם. וכשהם שומרים אותה, שמירה, לסוף המדרגות הזה, שהוא עקב, דהיינו המלכות שהיא בסוף הספירות, אז היא רב, כי היא מתחברת למעלה עם ז"א. ועל זה כתוב, עקב ענוה יראת ה' דהיינו כדי לזכות בעקב, שהוא ענוה, דהיינו המלכות, ניתנה יראת ה'. שע"י יראה זוכים לענוה. הרי שהמלכות נקראת עקב. ענוה, היא מלכות, כמו שלמדנו, והאיש משה ענו מאד, ונקרא איש האלקים, דהיינו בעלה של המלכות הנקראת אלקים. וע"כ, כיון שהדכר נקרא ענו, נקראת הנוקבא ענוה. וכתוב, וענותך תרבני, שפירושו, הענוה של הקב"ה, שהיא המלכות.