זהר

צ) כגוונא דא לעילא לעילא, ואיהו ברזא דמלכא עלאה, ברזא יקירא סתימאה. עד דאשתכח, דכלא אתזן ממוחא עלאה, סתימאה דכלא. וכד יסתכלון מלי, כלא אתקשר דא בדא ודא בדא.

פירוש הסולם

צ) כגוונא דא לעילא וכו׳: חוזר על הדברים הנ״ל (באות פ״ז) ומפרשם ביותר. כעין זה למעלה למעלה באצילות, והוא, הלב, הוא בסוד מלך העליון, שהוא ז״א, והמוח, בסוד המוח היקר הסתום דא״א, שז״א מקבל ממנו דרך או״א. עד שנמצא שהכל נזון ממוח העליון דא״א הסתום מכל. וכשמסתכלים בדברים רואים שהכל נקשר זה בזה וזה בזה. פירוש, כי הלב שבעולם הזה, שהוא קדש הקדשים מקבל ממלכות העליונה דאצילות (כנ״ל אות פ״ז) והמרכבה של מלכות דאצילות מקבלת מקדש הקדשים שבמלכות עצמה, וקדש הקדשים שבמלכות מקבלת מז"א (כנ״ל אות פ״ט) וז״א מקבל דרך או״א ממוחא סתימאה דא"א. הרי שהכל מקבלים ממוחא סתימאה דא״א. וכולם נקשרים זב״ז.