זהר

צ) ת״ח, כל יומוי דדוד מלכא, הוה משתדל דהאי תרומה, יתקשר במשפט, ויזדווגון כחדא. אתא שלמה וזווג לון כחדא, וקיימא סיהרא באשלמותא, וקיימא ארעא בקיומא. אתא צדקיהו ואפריש לון, ואשתארת ארעא בלא משפט, ואתפגימת סיהרא, ואתחריבת ארעא, כדין ואיש תרומת יהרסנה.

פירוש הסולם

צ) ת״ח כל יומוי וכו׳: בוא וראה, כל ימיו של דוד המלך היה משתדל שתרומה זו, שהיא המלכות, תתקשר במשפט, בז״א, שהוא קו האמצעי, ויזדווגו יחד. בא שלמה וזווג אותם יחד, ועמדה הלבנה, שהיא המלכות, במילואה. ועמדה הארץ שהיא המלכות על קיומה. בא צדקיהו, והפריד אותם, ונשארה הארץ, שהיא המלכות, בלא משפט, שהוא ז״א, ונפגמה הלבנה ונחרבה הארץ. אז נאמר, ואיש תרומות יהרסנה. שהוא צדקיהו.