זהר

צט) שוא עמלו בוניו בו, אלין רזא דאינון נהרין, דנפקין ועאלין כלהו בגו האי בית, לאתקנא ליה בכל מה דאצטריך. ואע"ג דכלהו קא אתיין לאתקנא למעבד תקוניה, ודאי אם יי', דאיהו רזא דעלמא עלאה, דאתקין ועביד ביתא כדקא יאות, אינון בונין למגנא אינון, אלא מה דאיהו עביד ואתקין. אם יי' לא ישמר עיר, כמה דכתיב תמיד עיני יי' אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה ואוקמוה. ובאשגחותא דא, איהי נטירא בכל סטרין.

פירוש הסולם

צט) שוא עמלו בוניו בו וכו': בוניו הם סוד אלו הנהרות, שהם הספירות דז"א, היוצאים ונכנסים כולם בתוך בית הזה, שהוא המלכות, לתקן אותו בכל מה שצריך. ואע"פ שכולם באים לתקן ולעשות תקונו, ודאי אם ה' שהוא סוד עולם העליון, דהיינו בינה, שהתקין ועשה הבית כראוי, היו אלו הבונים לשוא, אלא, שהעיקר הוא, מה שהוא, בינה, עשה והתקין. אם ה' לא ישמר עיר. היינו כמו שכתוב, תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה. והעמידוהו. ובהשגחה זו, היא נשמרת מכל הצדדים.