תוכן

צט) והרי נתבאר היטב, סדר התלבשות העולמות, וראית בעיניך איך הא"ס מתעלם בתוך כל העולמות, והמקבל ממנו בתחלה היא האד"ק לכל הקדומין, ואח"כ העולמות הא"ס וכו'. ואח"כ רדל"א, ורד"א, ורישיה דאין, והעתיק, עד אשר נמצא, כי כלים דיושר דעשיה, הם יותר חיצונים ורחוקים מאור הא"ס הפנימי בתכלית הרחוק, שאין רחוק גדול ממנו, וכן בערך הא"ס הסביב מבחוץ על כל העולמות כלם, נמצאו כלים דעשיה רחוקים ממנו בתכלית הרחוק, שאין רחוק גדול ממנו, ולכן הכלים דיושר דעולם העשיה, הם יותר גרועים במעלה יותר מכל העולמות כלם, ושם בעולם העשיה נתהווה עולם זה השפל החומרי, בתכלית העבות והגסות שאין כמוהו. ונמצא כי כדור הארץ אשר אנו עומדים בו, הנה הוא הנקודה האמצעית שבכל העולמות כלם, כעין גרעין של תמרה, שהוא באמצע, והאוכל מקיפו מכל צדדים. וכל זה אנחנו בערכינו בני אדם היושבין בו, אבל בערך האין סוף הסובב, הוא היותר פנימי, עד שנמצאו עשר עיגולים אד"ק, יותר קרובים אל האין סוף מכל העולמות. וכן בבחינת אור הא"ס הפנימי, הוא יותר פנימי. עד שנמצאו עשר ספירות דיושר דאד"ק, שהם פנימיים מכלם, ומקבלים אור הא"ס הפנימי ממש תחלת הכל, ודע והבן כל מה שכתבנו ע"כ.