זהר

צט) כיון דחמת לחוה דקא מתדבקא בסטרוי דאדם, דשפירו דלעילא, וחמאת דיוקנא שלים, פרחא מתמן, ובעאת כמלקדמין לאתדבקא באנפוי זוטרי, אנון נטרי תרעין דלעיל, לא שבקו לה, נזף קב"ה בה, ואטיל לה בשפולי ימא.

פירוש הסולם

צט) כיון דחמת לחוה דקא מתדבקא בסטרוי דאדם דשפירו דלעילא וחמאת דיוקנא שלים כיון שראתה הקליפה את חוה שהיא מתדבקת בצדו של אדם, שהוא היופי של מעלה, וראתה בהם צורה השלמה, דהיינו השלמות דמוחין דקטנות, פרחא מתמן ובעאת כמלקדמין לאתדבקא באנפוי זוטרי, , פרחה ממקומה, שכבר ירדה למטה כנגד המלכות, ורצתה להתדבק כבתחילה במוחין דקטנות, של אדם וחוה. כלומר, כמו שרצתה מתחילה להתדבק במוחין דקטנות דזו"נ, כן רצתה עתה להתדבק במוחין דקטנות של אדם וחוה. נטרי תרעין דלעיל לא שבקו לה, שומרי השערים של מעלה לא הניחו להקליפה להתדבק בהם, נזף קב"ה בה ואטיל לה בשיפולי ימא, גער בה הקב"ה והשליכה למצולות ים. פירוש, שהקב"ה השפיע לאדה"ר המוחין דגדלות, שהמוחין הללו נוזפים בהקליפה ומגרשים אותה למצולת ים, ששם מקום לילית קדמאה, ונמצא בזה, שנתבטל כל כחה של אותה הקליפה שנאחזה במים עליונים, ולא נשארה רק הקליפה הראשונה בלבדה.