זהר

צט) רוח, איהו דמקיים לנפש, בהאי עלמא. ואיהו משיכו דאתערותא דנוקבא לגבי דכורא, כד אינון בתיאובתא חדא, וכדין אתערת לגבי דכורא בתיאובתא דילה, להאי רוח. כגוונא דנוקבא דלתתא אשדיאת זרעא בתיאובתא לגבי דכורא. וסתרא דא והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה.

פירוש הסולם

צט) רוח, איהו דמקיים וכו', רוח: הוא המקיים את הנפש בעולם הזה, שהוא ממשיך שפע החיים ומשפיע להנפש. והוא מדרגה האמצעית מג' מדרגות דנ"ל. והוא המשכה הבאה בהתעוררות הנוקבא דאצילות להדכר דאצילות, בעת שהם בתשוקה אחת, דהיינו בעת הזווג כי אז מתעוררת להדכר מחמת תשוקתה לקבל ממנו אור הרוח, כעין הנוקבא דעולם הזה, המזרעת זרע בכח תשוקתה לקבל מהזכר. וזה סוד, והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה. דהיינו ששב אל הנוקבא הנקראת בשם אלקים. ואע"פ שהרוח נמשך מז"א שנקרא הוי"ה, מכל מקום, כיון שבא עם התעוררות הנוקבא היא נחשבת לו לשורש, שלאחר הפטירה מהגוף הוא שב אליה.