זהר

צח) בתרין נקודין אתפרשת מלכו שמיא, סטרא דקדושה, חד דילה, וחד דעלמא דאתי, נקודה עלאה טמיראה, וע"ד קיימא בתרין נקודין: נקודה דילה קיימא תחותה, ירושלם, אמצעיתא דכל ישובא. נקודה דנטלא מאימא עלאה טמירא, איהו ג"ע דארעא, דקיימא באמצעיתא דכל עלמא, לכל סטרין, דחריבו וישובא, וכל סטרין דעלמא.

פירוש הסולם

צח) בתרין נקודין אתפרשת וכו': בב' נקודות, נבדלת מלכות שמים צד הקדושה, אחת שלה, ואחת שקבלה מעולם הבא, שהיא בינה, שהיא נקודה עליונה מכוסה, וע"כ עומדת המלכות בב' נקודות: נקודה שלה עומדת תחתיה, שהיא ירושלים שהיא אמצעית של כל הישוב. הנקודה המכוסה שקבלה מאמא עלאה, היא גן עדן הארץ העומד באמצעית כל העולם לכל בחינותיו, של חורבן ושל ישוב, וכל צדדי העולם.