תוכן

צח) ואמנם מ"ש בפרשת תרומה, ואי אכתיב בשמא איהו בה"א, הכונה לומר שכאשר נכתבה הה' בשם, כגון האל הגדול, אין הכונה בה"א הפועלת בשם, כמו המוציא הקורא, שהה' היא המוציא והקוראה למי הים, אלא השם פועל בה"א, כי האל הגדול, הכונה בחסד הפועל במלכות. וכן הגבור, בגבורה הפועלת במלכות. וזה איהו בה', והכא דאיהו בארח סתים, שכתב המוציא, ולא הזכיר על ידי שם מי הוציא, הכונה היא ע"י מלכות עצמה, וזהו מרזא דעלמא תתאה איהו, כיון שלא נזכר שום שם, לא גדול ולא גבור.