זהר

צח) וייחודא דאח עם ד' בצדיק. ובעז בגין דאתתקף על יצריה, אקרי צדיק. והאי איהו בוע"ז, ב"ו ע"ז, תקיף ביצריה. הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר, ודא יה"ו דכלילן תלת אתוון בצדיק, ליבם ה'.

פירוש הסולם

צח) ויחודא דאח עם ד' וכו': והיחוד של אח עם ד' הוא ע"י צדיק, ובועז, משום שהתגבר על יצרו, ליבם לשם מצוה נקרא צדיק, וזה הוא שנקרא בועז, שהוא אותיות בו עז, דהיינו חזק ביצרו. הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר. וזהו יה"ו, הכוללים שלש אותיות בצדיק, שהוא יסוד, שנקרא גבר, כדי ליבם את ה' אחרונה, שהיא מלכות.