זהר

צח) ואי תימא, משה איך לא אמר אלין עלאין. אלא, משה לא אצטריך, אלא לאתר דדינא אשתכח, ובאתר דדינא אשתכח, לא בעי הכי למימר. ומשה לא אמר, אלא בעידנא דישראל חאבו, ודינא הוה תלייא, ובגיני כך לא אמר משה, אלא באתר דדינא אשתכח. אבל בהאי אתר, סדורא דשבחא דעתיק יומין מסדר נביאה.

פירוש הסולם

צח) ואי תימא משה וכו׳: ואם תאמר, איך לא אמר משה אלו י״ג מדות העליונים דא״א, שהן, מי אל כמוך וגו׳. אלא שאמר אל רחום וחנון, שהן י״ג מדות דז״א. ומשיב, אלא משה לא היה צריך רק למקום שהדין נמצא, שהוא ז״א, ובמקום שהדין נמצא אינו צריך לומר כך, דהיינו י״ג מדות דא״א. ומשה לא אמר, אלא בשעה שחטאו ישראל, והדין היה תולה עליהם, ומשום זה לא אמר משה י״ג מדות הרחמים, אלא במקום שהדין נמצא, דהיינו בז״א. אבל במקום זה שהוא סדר השבח של י״ג מדות דעתיק יומין, דהיינו מי אל כמוך וגו׳, מסדר אותם הנביא.