זהר

צח) מאי ריב ה׳, דא חירי״ק. ריב ה׳ לעילא חול״ם. ריב ה׳ לתתא, חיר״ק. תרי ריבות אינון על שורק. דאיהו חד צדיק, וחד עמודא דאמצעיתא, כד איהו מתרחק מנייהו, איהו ריב. וכד מתקשר בין תרוייהו, איהו ריב, ואיהו שלום, ואיהו קשר. הה״ד, ונפשו קשורה בנפשו.

פירוש מעלות הסולם

צח) מאי ריב ה׳ וכו׳: שואל איזו נקודה היא נקראת ריב ה׳. ומשיב, זו נקודת חיריק. הנקודה שנקראת ריב ה׳ למעלה, היא נקודת חולם שהיא על האותיות. ונקודה שנקראת ריב ה׳ למטה היא חיריק. שהיא תחת האותיות. ב׳ ריבות הן, על נקודת השורוק, אחד הוא צדיק, היינו נקודת חיריק, ואחד הוא העמוד האמצעי, היינו נקודת החולם. כשהוא היינו נקודת השורוק, מתרחקת מהן מחולם וחיריק, הוא ריב. כלומר שהוא בחשך ואינו מאיר וכשמתקשרת ביניהן, הוא ריב, והוא שלום, והוא קשר, אותיות שרק, זהו שנאמר ונפשו קשורה בנפשו, (כן הוא הגירסא בתקונים של דפוס מונטובא).
פירוש: כבר נודע שסוד ג׳ הנקודות חולם שורוק חיריק, ה״ס ג׳ זריעות שזרע א״א בתוך ישסו״ת שה״ס ג׳ קוים של ישסו״ת, שהם בחי׳ ז׳ ספירות תחתונות דבינה, כי ג״ר דבינה דא״א נתתקנו בסוד טעמים באו״א עלאין. וז״ת דבינה דא״א נתקנו בסוד נקודות בישסו״ת, (זהר בראשית א׳ אות ט׳ עיי״ש בסולם מאמר זהר הרקיע) והנה תחלה יצא קו ימין דישסו״ת שהוא כו"ח דישסו״ת והוא נתתקן בעת עליית מלכות דישסו״ת לבינה וה״ס נקודת חולם שסיימה מדרגת ישסו״ת תחת החכמה, ובינה תו"מ דישסו״ת נפלו למטה ממדרגת ישסו״ת למדרגת ז״א שהוא מדרגה תחתונה מישסו"ת. ואלו ב׳ כלים שנשארו במדרגת ישסו״ת נעשו לקו ימין, וכיון שאין בהם רק ב׳ כלים כתר וחכמה אין רק ב׳ אורות נפש רוח וחסרים ג״ר. זהו מה שאומר כאן ריב ה׳ לעילא חולם שסוד ריב הוא מיעוט שע״י עליית המלכות דישסו״ת לבינה, נתמעטה קומת ישסו״ת מג״ר לו"ק שאין בה רק חסדים מקו הימין בחוסר חכמה שה״ס הארת ג״ר.
אח״כ יצא הקו השמאלי שהוא ג׳ כלים בינה תו״מ דישסו"ת שחזרו ועלו מנפילתם, וזה נתתקן על ידי הארת חכמה ובינה דא״ק, המוציאה את המלכות המסיימת מן בינה דישסו״ת ומחזירה למקומה, שאז חוזרים ועולים בינה תו״מ דישסו״ת למדרגתם, וכיון שנשלמו חמשה כלים בפרצוף נתלבש בהם כל החמשה אורות נרנח״י, והם נעשו לקו שמאל דישסו"ת, ועם יציאת הקו השמאלי נעשה מחלוקת בין הימין להשמאל שכל אחד רוצה לקיים שליטתו עצמו, ולבטל שליטת השני, וסוד קו השמאל הזה הוא נקודת שורוק שהוא ו' ובתוכה נקודה, שזה מורה שהנקודה שהיא חכמה היא מלובשת בתוך הכלים המכונים אותיות.
אח״כ יוצא הקו האמצעי שהוא ז״א, והוא יוצא ממסך של המדרגה התחתונה מישסו"ת, שעלתה למ״ן לישסו״ת עם בינה ותו״מ שחזרו ועלו למדרגת ישסו״ת שקומת האור היוצא על המסך הזה מיחד הימין והשמאל שבישסו"ת לאחד ושניהם מאירים, אלא שהימין יאיר מלמעלה למטה, והשמאל ממטה למעלה, ואז מתלבשת החכמה בחסדים ויכולה להאיר, והחסדים נכללים בהארת חכמה ונשלמים בג״ר. ומתוך שהתקון הזה מגיע מן מדרגה שתחתיה, הוא רמוז בנקודת חיריק העומדת מתחת האותיות שהם הכלים.
והנה נודע כי קו השמאל אינו נכנע לקו הימין להתיחד עם החסדים שבו, אלא שלוחם עמו ורוצה לבטלו, זולת ע״י ב׳ כחות העולים מן הקו האמצעי שפועלים עליו ומכניעים אותו, א׳ הוא המסך דבחי״א שבקו האמצעי שהוא ז״א שמסך זה ממעט את קומת חכמה שבקו שמאל מג״ר לו״ק, דהיינו שלא תתפשט החכמה להאיר ממעלה למטה אלא תאיר בבחינת ממטה למעלה, והארה זו נבחנת לו״ק דחכמה בלבד. ב׳ הוא הזווג של אור העליון הנעשה על מסך זה דבחי״א הממשיך קומת אור החסדים, ואז אחר שמצד אחד ירדה קומת חכמה מג״ר לו״ק דחכמה, שהוא מכח המסך דחיריק, ומצד ב׳ נתרבו החסדים על קו השמאל מב׳ צדדים מצד קו הימין, ומצד הזווג של אור העליון על המסך שבקו האמצעי, הנה אז נכנע קו השמאל ומתיחד עם החסדים שבקו ימין ושבקו האמצעי. עיין בזהר (פרשת אמור אות קצ״ז) כדין אחידן תרווייהו ביה ביצחק דא בהאי סטרא ודא בהאי סטרא. (עיי״ש בפירוש הסולם) אמנם כל זמן שהמסך שבקו האמצעי אינו ממעט קומת ג״ר דחכמה, אין שום כח בעולם שיוכל ליחדו עם הימין.
וזה אמרו תרי ריבות אינון על שורוק היינו על קו השמאל בכדי להכניעו, דאיהו חד צדיק היינו המסך דחיריק, וחד עמודא דאמצעיתא. דהיינו המסך דחולם ששניהם נלחמים עם השורוק שהוא הקו השמאל. כד איהו מתרחק מנייהו איהו ריב, ששניהם אינם מאירים כי חסדים בלי חכמה הם בחי׳ ו"ק בלי ראש, וחכמה בלי חסדים היא בבחי׳ חשך שאינה מאירה כלל. וכד מתקשר בין תרווייהו, היינו שמכניע את עצמו אל קו הימין וקו האמצעי, איהו ריב מאחר שמחמת כח המסך ירדה קומתו מג״ר לו"ק, ואינה מאירה רק ממטה למעלה. ואיהו שלום היינו ששניהם מאירים ואיהו קשר כי קומת האור היוצא על המסך הזה מיחד הימין והשמאל לאחד, אלא שהימין מאיר ממעלה למטה, והשמאל מאיר ממטה למעלה ואז מתלבש החכמה בלבוש החסדים, ויכולה להאיר והחסדים נכללים בהארת חכמה ונשלמים בג״ר.
וענין זה של ריב ושלום ששניהם הפכים זה לזה ובאים יחד בנושא אחד עיין בספר ההשמטות לספר הזהר בראשית אות מ׳ שהארכתי שם, וז״ס משאחז״ל הרואה קדרה בחלום יצפה לשלום (ברכות נו:) שעל ידי זה שהקדרה מפסקת בין האש ובין המים שבתוכה, נותנת אפשרות לכח האש להכנס בתוך המים, והמים מתחממים ונהנים אח״כ בשתיית המים החמים מאש ומים יחד. נמצא כי ע״י הכלי נעשו שתי פעולות: אחת שהבדיל בין המים ובין האש, שע״ז נאמר ואיהו ריב. וב׳ שחיבר והכליל את האש בתוך המים ועשה שלום ביניהם.