פירוש הסולם
צח)
ביום השלג ביומא וכו': ביום השלג. היינו, ביום שגרמו העונות, שהדין נדון למעלה מן בית הדין העליון. וע"כ כתוב, לא תירא לביתה משלג, שזה דין העליון, המכונה שלג. למה אינה מתיראת. משום שכל ביתה לבוש שנים, ע"כ יכלה לסבול אש חזקה. עד כאן הוא סוד הכתוב.
פירוש. הדינין שכנגד הזכר נק'
שלג וע"כ נבחנים שנמשכים מ
בי דינא עלאה. ודינין אלו קשים מאד ברישא אלא שנייחים בסיפא, כי אינם נמתקים רק בסיפא שהוא הנוקבא. וכנגד הדינין הללו אמרה הנוקבא,
סמכוני באשישות (שה"ש ב'), הרומז לב' אשיות, אש של מעלה שהיא הבינה, ואש שלה עצמה. ואז אחר שיש לה ב' אשיות אלו, היא ממתקת את הדינין הקרים ד
שלג, כי האש שלה מוציאה צינתם. וז"ש
לא תירא לביתה משלג דא דינא עלאה, דהיינו הדינין הקשים דדכורא הנק' דינא עלאה,
אמאי, בגין דכל ביתה לבוש שנים, שנים, ה"ס ב' אשיות הנ"ל, ומשום שביתה לבוש בב' אשיות, ע"כ
לא תירא לביתה משלג, ואדרבה, השלג מתמתק תוך האשיות שלה, וזה אמרו
ויכיל למיסבל אשא תקיפא, שהשלג הזה עוזר לה לסבול את האשיות שלה. ומשמיענו שעתה אחר שנתבטלו המסכים והזווגים דב"ן ודס"ג, ונתבטלו ב' האשיות הללו, חזרו הדינין דשלג לתוקפם.
ע"כ רזא דקרא, מה כתיב בתריה וכו': רומזים בזה, כי המובא עד כאן, נגלה תיכף ומיד אחר הזווג דע"י, אבל המובא בכתוב אח"ז, הוא מסובב ובא לאחר מכאן.
