זהר

צז/א) ולא כמא דחשבין טפשין, דקב"ה עביד עבידתא, או טרח למעבד עבידתיה, ונח ביומא שביעאה, כבר נש דטרח בעבידתיה, ולבתר דסיים נח. ח"ו, אלא בכל זמנא דשכינתא איהי בגלותא, אתמר בה ולא מצאה היונה מנוח, דלא אשתכח צדיקא, דיהא לה נייחא ביה.

פירוש הסולם

צז/א) ולא כמא דחשבין וכו׳: ולא כמו שחושבים הטפשים, שהקב"ה עשה עבודה, או טרח לעשות עבודתו, ונח ביום השביעי. כאדם שטרח בעבודתו, ולאחר שהשלימה, נח. חס ושלום. אלא בכל זמן שהשכינה היא בגלות, נאמר בה, ולא מצאה היונה מנוח, שלא נמצא לה צדיק, שתהיה לה מנוחה ונחת ממנו.