זהר

צז) וכד אסתכל דוד מלכא בדינין אלין דבר נש, אקדים ואמר ברכי נפשי את יי', עד לא תפוק מן עלמא, בעוד דאנת אשתכחת עם גופא. וכל קרבי את שם קדשו, אינון שייפא גופא, דמשתתפי כחדא ברוחא. השתא דתשתכחון עמה, אקדימו לברכא שמא קדישא, עד לא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא, ולאתבא בתיובתא, ועל דא אמר ברכי נפשי את יי' הללויה. אתו אינון חברייא ונשקו רישיה.

פירוש הסולם

צז) וכד אסתכל דוד וכו': וכשנסתכל דוד המלך בדינים אלו של האדם. הקדים ואמר, ברכי נפשי את ה' מטרם שתצא מן העולם, בעוד שאת נמצאת עם הגוף. וכל קרבי את שם קדשו, הם אברי הגוף המשתתפים יחד עם הרוח. עתה שאתם נמצאים עם הנפש, הקדימו לברך את השם הקדוש, מטרם שיגיע הזמן שלא תוכלו לברך ולשוב בתשובה. ועל זה אמר, ברכי נפשי את ה' הללויה. באו החברים ונשקו ראשו.