זהר

צז) ואי תימא דשכינתא לא אשתכחת עמהון, ת"ח, דכתיב ששם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל להודות לשם יי', כלהו צדיקי וחסידי, קיומא דכל עלמא, קיומא אינון לעילא ותתא.

פירוש הסולם

צז) ואי תימא דשכינתא וכו': ואם תאמר, שהשכינה לא היתה עמהם, עם השבטים, בוא וראה, שכתוב, ​ששם עלו שבטים וגו', הרי שכולם היו צדיקים וחסידים, וקיומם של כל בני העולם, שהעולם כולו היה מתקיים בזכותם, קיום של מעלה ומטה. דהיינו של עולמות העליונים ועולם התחתון.