זהר

צז) והשתא אהדרנא לפרשתא, דודאי גלותא אתמשך. אראנו ולא עתה, למאן קאמר אראנו. לההוא דאיתמר עלוי כי איננו. כד ייתי לפקדא לאיילתא. ולא עתה, ולא לזמן קרוב. אשורנו ולא קרוב, אסתכלנא ביה, אבל לאו כען, אלא לזמן רחוק.

פירוש הסולם

צז) והשתא אהדרנא לפרשתא וכו': ועתה נחזור לפרשת בלעם. כי ודאי הגלות, נמשכת. אראנו ולא עתה. שואל, על מי אומר אראנו. ומשיב היינו על אותו שנאמר עליו, מאנה להנחם על בניה כי איננו. ואמר אראנו כשיבא לפקוד את האילה, שהיא השכינה להוציאה מגלות. ולא עתה, ולא בזמן קרוב. אשורנו ולא קרוב. היינו אני מסתכל בו, אבל לא עתה אלא לזמן רחוק.