זהר

צז) ומגו רעותא ומשיכו דנפשא, דמשיך תמן, אתמשך חילא אוחרא תמן, מאינון דרגין דאתקרון אישים. ועאל כלא במשיכו דההוא זרעא, ואתבני מניה גופא. ודא איהו חילא קדמאה תתאה, דאינון תלת.

פירוש הסולם

צז) ומגו רעותא וכו': ומתוך הרצון ועם המשכת הנפש שהמשיך שמה נמשך שם כח אחר, מאלו המדרגות המלאכים הנקראים אישים, והכל נכנס בהמשכה של הזרע, והגוף נבנה מהם. זה הוא כח הראשון התחתון מאלו שלשה מדרגות הנ"ל, שהוא הנפש.
פירוש. כי האדם הוא תולדה דזו"ן דאצילות. (כנ"ל דף ז' ד"ה תאנא) וע"כ משורשו אין לו אלא בחינת נפש. כי אור הנמשך מהמלכות שה"ס הנוקבא דז"א, מכונה נפש. אמנם מתוך המיתוק, שהמלכות עלתה ונתמתקה בהבינה, נאחז האדם גם בבינה, ונמצא משום זה, שהאדם כולל ג' מדרגות, שהם בינה ת"ת ומלכות, שאור הבינה נקרא נשמה, ואור הת"ת נקרא רוח, ואור המלכות נקרא נפש. וז"ש תלת דרגין אינון דאחידן דא בדא, שהם: נפש, רוח, נשמה. כמו שהולך ומבאר. ואלו ג' מדרגות, נמשכים מג' עולמות: בריאה, יצירה, ועשיה. ואם זכה יותר הם נמשכים מבינה ות"ת ומלכות מעולם האצילות.
והמשכה הראשונה היא אור הנפש. ומבאר כאן, שהיא כח שהגוף נבנה ממנו. והוא נמשך בכח אור הנפש של המולידים, כי בכח גודל תשוקת המולידים, שהיא בחינת הסכמה חזקה מאור הנפש שלהם, הם ממשיכים מעולם העשיה הרוחני את אור הנפש של הולד, והוא מתלבש בהזרע שלהם שמוציאים, ומאור הזה הרוחני הולך ונבנה גופו של הולד. אמנם לא יצויר כלל מציאות של הארת אור הנפש בלי הארה מאור הרוח. כי אין לך דבר שלא יהיה בו בחינת זכר ונקבה. והרוח הוא זכר. והנפש היא נקבה. כנודע. וע"כ יחד עם אור הנפש נמשך לו אור הרוח מעולם המלאכים שהוא עולם היצירה. אבל בתחילת התהוותו של הולד אינו נמשך לו אז רוח ממש, אלא בחינת מלכות דרוח, דהיינו מהמלכות של עולם המלאכים. כי גם הם נחלקים לעשר ספירות, כח"ב חג"ת נהי"מ, ונקראים: מלאכים, אראלים, שרפים, חיות, אופנים, חשמלים אלים, אלהים, בני אלהים, אישים, (כמ"ש בזהר בא אות רכ"ח) הרי שמדרגה אחרונה שלהם הוא, אישים דהיינו בחינת מלכות של המלאכים, שערכו הוא כמו נפש דרוח, והוא מתלבש באור הנפש של הולד, ונבחן בזה שיש לו ב' אורות, רוח ונפש שבנפש, אשר נפש דנפש הוא מעולם העשיה, ורוח שבנפש, הוא מעולם המלאכים, מבחינת הנפש שבהם, הנקראים אישים. כמבואר.